דלג לתוכן הראשי
← חזרה למאמרים
English

למאמרים נוספים: הורות למתבגרים

מתבגר יושב עם טלפון ליד שולחן המטבח והורה מקשיב לו

הילד שלי לא רוצה לצרף ילד אחר. זה חרם?

מה הוא ביקש מהחברים לעשות אחרי שאמר לא?

יוסי מדלסי - מומחה לשחרור דפוסים ✓ נבדק ואומת •עודכן: 16.11.2026 •3 דק׳ קריאה
תוכן העניינים +

בחירה עם מי לשחק היא גבול חברתי. כשילד לוחץ על החברים להרחיק ילד אחר, משפיל אותו מול הקבוצה או מאיים על מי שיצרף אותו, זו פגיעה שצריך לעצור. אם שמעתם רק חלק מהסיפור, שאלו קודם מה הילד שלכם ביקש מהחברים לעשות.

בדוגמה הזאת, איתי בן ה־13 מניח את הטלפון על שולחן המטבח. אמא שלו קיבלה הודעה מהמחנכת על מה שנכתב בקבוצת הכיתה. הוא אומר שרק רצה לשחק עם שני חברים ופותח את הצ׳אט כדי להראות לה. בהודעה אחת הוא הזמין את שניהם למגרש. בהודעה הבאה הוא כתב שמי שיזמין את יונתן יצטרך למצוא עם מי לשחק. עכשיו אמא שלו יודעת על מה לדבר איתו.

מתי זו בחירה אישית ומתי זו הדרה?

בבחירה אישית הילד מחליט מה הוא עצמו יעשה. הוא יכול לסיים משחק שבו מקללים אותו, להתרחק ממי שמציק לו או להזמין חבר אחד הביתה. ברגע שהוא מציב לחברים תנאי לגבי מי מותר להם לצרף, הוא משתמש בקשר שלהם איתו כדי להשפיע על הקשר שלהם עם ילד אחר. אם זה קורה בקבוצת הכיתה או בפעילות פתוחה לכולם, בדקו גם מי יכול להשתתף בפועל ומי קובע את התנאים.

לפי המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), בריונות כוללת התנהגות תוקפנית שחוזרת או סביר שתחזור, לצד פער כוח בין הילדים. מעמד בקבוצה או שליטה בצ׳אט יכולים ליצור פער כזה. גם לריב חד־פעמי יכול להיות מחיר. אם היה איום ממשי או שהילד הושפל מול אחרים, פעלו עוד באותו היום.

מה שואלים את הילד לפני שמחליטים מה קרה?

קחו אירוע אחד. שאלו מה קרה לפני ההודעה, מה הוא רצה שיקרה כשהחברים יקראו אותה, ומה קרה אחר כך. האם גם ילדים אחרים העתיקו את התנאי או ממשיכים להרחיק את יונתן? האם ילד שחושב אחרת יכול להזמין אותו בלי לחשוש שיאבד את מקומו? השאלות עוזרות לברר אם הילד שלכם ניסה להגן על עצמו, פעל מתוך כעס, הצטרף ללחץ של החברים או הפעיל לחץ בעצמו. לפעמים כמה דברים קורים יחד.

איתי מספר שיונתן צחק עליו כשהחטיא בפעם הקודמת. אמא שלו שואלת מה היה לו קשה באותו רגע, ואז מבקשת שיחזור בו בהודעה לקבוצה. אם יונתן שוב ילעג לו, איתי יכול לצאת מהמשחק או לבקש עזרה ממבוגר. החברים יכולים להחליט בעצמם עם מי לשחק.

איך מציבים גבול ומתקנים את הפגיעה?

אפשר להגיד לילד שנשמע שהלעג פגע בו, ושמותר לו לבחור עם מי לשחק. אחר כך בקשו ממנו לחזור בו באותו מקום שבו הפעיל לחץ. איתי כותב בקבוצת הכיתה שהוא חוזר בו ושכל אחד יכול לבחור עם מי לשחק. אמא שלו והמחנכת בודקות אם עדיין מעבירים את ההודעה ואם הלחץ נמשך בהפסקות. אם שוקלים התנצלות, המבוגרים מבררים בפרטיות אם הילד שנפגע בכלל מעוניין לשמוע אותה. עצירת ההדרה היא באחריות מי שפגע והמבוגרים שמלווים את הילדים.

מתי מערבים את בית הספר?

כשזו פגיעה שחוזרת, כשהקבוצה מתגייסת או כשיש איום, השפלה או חשש לבטיחות, פנו למחנכת או ליועצת. שתפו במידע הרלוונטי באופן פרטי ובקשו לברר בנפרד עם המעורבים, לעצור את ההדרה ולקבוע מועד לבדיקה חוזרת. מתווה משרד החינוך להתמודדות עם חרם ודחייה מדגיש עבודה גם עם התלמידים המעורבים וגם עם הכיתה. אם הילד שלכם הוא זה שנשאר בחוץ, אפשר להמשיך למדריך מה עושים כשמחרימים את הילד.

מה עושים כשהילד מבין את הגבול ועדיין חוזר על אותו מעשה?

בהדרכת הורים מתחילים ברגע שקראתם את ההודעה. מה הרגשתם, ומה רציתם לעשות מיד? יכול להיות שנבהלתם ורציתם להתקשר למחנכת, או שכעסתם ועמדתם לקחת את הטלפון. במיפוי בודקים מה מפעיל את התגובה שלכם ומה הילד ניסה למנוע, למשל עוד לעג מול החברים. בסילוק עובדים בהסכמה על החסם שמחזיר את מי שמשתתף בתהליך לאותה תגובה. בעצמאות בוחרים צעד שאפשר לנסות ולבדוק. הורה יכול לברר מה קרה לפני שהוא מגיב. ילד שמשתתף בתהליך יכול לומר שנפגע ולצאת מהמשחק. במפגש הבא בודקים מה הצליח ברגע האמת ומה עדיין קשה. זו העבודה בשיטת מ.ס.ע כשהתגובה חוזרת, והגבול על הדרת ילד נשאר ברור.

אם אתם נתקעים בין הרצון להגן על הילד לבין האחריות שלו למה שקרה, הביאו להדרכת הורים את ההודעה או האירוע שעליו אתם מתווכחים. נברר מה אפשר לומר בשיחה הבאה, מה הילד יכול לתקן ומה נמצא באחריות המבוגרים. להמשך קריאה אפשר לפנות לספריית ההורות למתבגרים.

שאלות נפוצות

האם הילד חייב להזמין את כולם? +
במפגש פרטי אפשר לבחור את מי להזמין. בפעילות פתוחה או במסגרת כיתתית בודקים גם מי יכול להשתתף ומי קובע את הכללים.
מתי מערבים את בית הספר? +
פונים למחנכת או ליועצת כשיש פגיעה חוזרת, לחץ קבוצתי, איום או השפלה, ומבקשים בירור ומעקב.
מה עושים אחרי שהילד כתב בקבוצה שצריך להרחיק מישהו? +
מבקשים ממנו לחזור בו באותה קבוצה, בודקים אם ההדרה נמשכת ומתאמים עם המבוגרים מה צריך לעשות בהמשך.

מקורות

נתקעתם בשיחה על מה שהילד כתב?

הביאו את ההודעה לשיחה. נברר איך לשמוע את מה שעבר עליו, לעצור את הפגיעה ולדעת מה לבקש ממנו לתקן.

להכיר את הדרכת ההורים

מאמרים נוספים

אם יושבת מול בנה במטבח ומקשיבה כשהוא מספר על פגיעה בבית הספר

הילד שלי סובל מאלימות בבית הספר: מה עושים?

התגובה הראשונה צריכה להחזיר לילד ביטחון, לא לקחת ממנו שוב את השליטה.

כשהילד מספר שמרביצים לו, משפילים אותו או מפיצים עליו דברים, קשה לדעת מה לעשות קודם. כך מקשיבים בלי לחקור, בונים הגנה, אוספים מידע ופועלים מול בית הספר בלי להשאיר את הילד מחוץ להחלטות.

קרא עוד ←
אם מרחיקה ילד צעיר מהסלון בזמן שמתבגר נסער עומד ליד כיסא שהתהפך

מתבגר אלים בבית: איך מגיבים בלי להיכנס למלחמה?

גם אמפתיה אינה סיבה לחיות בפחד

מתבגר אלים בבית יכול להשאיר משפחה שלמה בדריכות. כך מבדילים בין ויכוח לסכנה, מגנים על בני הבית, מציבים גבול ופונים לעזרה בלי להפוך את המתבגר לאויב.

קרא עוד ←
נער יושב לבדו בקצה חצר בית ספר בזמן שקבוצת תלמידים מטושטשת ברקע

אלימות אצל בני נוער: מתי זה כבר לא ריב ומה עושים עכשיו?

האם כוח, פחד וחזרתיות משנים את התמונה?

כשמגיעה הודעה מבית הספר או כשהמתבגר חוזר הביתה אחרת, קשה לדעת אם מדובר בריב, בבריונות או במשהו שמצריך הגנה מיידית. כך עוצרים, בודקים ופועלים בלי להדביק לילד זהות.

קרא עוד ←
אמא באמצע הלילה עם טלפון ביד חושבת למי להתקשר אחרי שבנה סיפר שלא הוזמן למסיבה

למה אני מתפרקת כשמחרימים את הילד שלי

למה החרם של הילד לוחץ בדיוק על הפצע הישן שלך

למה הורים מתפרקים כשמחרימים את הילד שלהם: החרם מעיר את הפצע שההורה עצמו חווה בילדות. שלב המיפוי בשיטת מ.ס.ע, בלי טיפת אשמה.

קרא עוד ←