אימון והתפתחות אישית בשיטת מ.ס.ע

הנפש נוטה לשחזר מצבים מוכרים כי הם מרגישים בטוחים בדרכם המכאיבה. ברגע שנחשוף את המנגנון שגורם לך להימשך למקומות המרוקנים האלה תוכל להתחיל לבחור במי שמזין אותך באמת.

קשר כזה פועל כמו התמכרות שחודרת מתחת לעור ומערערת את מי שאתה. המחיר שמשלמים על ההישארות הוא איבוד הזהות העצמית. התהליך מאפשר לפרק את החיבור האוטומטי לכאב ולבנות עמוד שדרה שלא זקוק לאישור מבחוץ.

התגובה הזו נובעת מהפעלה של מערכת הגנה ישנה מפני דחייה. ברגע שתבין מה באמת מפעיל את האזעקה הזו בתוכך תוכל להיות נוכח במפגשים זוגיים מבלי שהערך שלך יהיה מונח על הכף בכל מילה.

השוואה היא דרך של הנפש לנסות למקם את עצמה בעולם אבל היא הופכת להלקאה עצמית כשאין עוגן פנימי יציב. אנחנו נבנה את המרכז שלך כך שהדימוי העצמי לא יושפע מרעשי הרקע של הסביבה.

המבקר הפנימי מנסה למנוע ממך לעשות טעויות אבל הוא עושה זאת בדרך שמחלישה אותך במקום לקדם. כשנזהה את המקור שלו תוכל להפוך אותו לקול ענייני ומקדם במקום קול שמחריב כל יוזמה.

דחיינות היא כמעט אף פעם לא עצלנות אלא הגנה מפני פחד להיכשל. ככל שהמשימה חשובה לך יותר המוח מעדיף לברוח כדי לא לפגוש את תחושת חוסר היכולת. ברגע שנפרק את הקשר שבין ההצלחה לבין מי שאתה הצורך לדחות פשוט ייעלם.

ריצוי נובע מפחד עמוק שלא יאהבו אותך אם תביע את הרצון האמיתי שלך. אתה מוותר על עצמך כדי לשמור על השקט ועל הביטחון בקשר. כשנחזק את האמון שלך בעצמך תוכל להיות אותנטי מבלי לחשוש שתאבד את מי שחשוב לך.

התחושה שאתה תמיד על במה וכולם בוחנים אותך מייצרת דריכות גבוהה ומתישות. ברגע שנבין איך המנגנון הזה מנסה להגן עליך מפני חשיפה תוכל להתחיל להרגיש חופשי ובטוח בין אנשים.

האדישות מתפקדת לעיתים כמגן שמונע ממך להרגיש כאב שקשה להכיל. כשהנפש מכבה את הכאב היא מכבה גם את הצבע והחיוניות. חשוב שנבין מה הלופ הזה מנסה להגיד לך כדי להחזיר את הרגש לחיים.

העבר פולש להווה בכל פעם שנדלק טריגר שמזכיר פגיעה ישנה. במקום לנהל את החיים אתה מגיב לזכרונות. התהליך מאפשר להפריד בין מה שהיה לבין מי שאתה היום ולבנות זהות שלא זקוקה למלחמות מהעבר כדי להתקיים.