הדרכת הורים למתבגרים אונליין בשיטת מ.ס.ע

ההסתגרות והבריחה למסכים אינן בהכרח הבעיה עצמה, אלא לפעמים ניסיון למצוא שקט בתוך סערה פנימית. מסכים יכולים לספק הקלה מיידית מתחושות קשות. ככל שנכנסים למאבק על היציאה מהחדר, הנתק עלול להעמיק. בתהליך בודקים מה מפעיל את הצורך לברוח ואיזה שינוי בתגובה בבית יכול לפתוח מחדש תקשורת.

התפרצות יכולה להגיע אחרי שהצטברו אצל המתבגר לחץ, עלבון, חוסר אונים או תחושה שלא שומעים אותו. ברגע עצמו שומרים קודם על בטיחות ומפחיתים הסלמה. אחר כך בודקים מה הפעיל את שני הצדדים, איזה גבול נדרש ואיך אפשר להגיב בפעם הבאה בלי להיכנס לאותו מאבק.

התחצפות אינה בהכרח ניסיון לפגוע בכם. לעיתים זו דרך של מתבגר להרגיש כוח מול דרישות, לחץ או חוסר אונים. עונשים ונאומים יכולים להעלות את המתח עוד יותר. בתהליך מזהים מה מפעיל את שני הצדדים ברגע הזה, כדי להציב גבול ברור בלי להיכנס למאבק כוח.

אי אפשר לגרום למתבגרת לשתף, אבל אפשר להשפיע על התנאים שבהם שיתוף מרגיש בטוח יותר. מתחילים בפחות שאלות רצופות, פחות עצות שלא התבקשו ויותר הקשבה למה שהיא כן מוכנה לומר. אם היא עונה רק במילה, בודקים גם מה הלחץ לשמוע תשובה מפעיל אצל ההורה.

ויתור על לימודים יכול לנבוע משעמום, עומס, קושי בקשב, פחד מכישלון, פער לימודי או מצוקה אחרת. במקום להניח שמדובר בעצלנות, בודקים מתי הקושי מופיע, מה הוא מאפשר למתבגר לא לפגוש ואיזה צעד קטן יכול להחזיר תחושת יכולת. כשיש ירידה חדה ומתמשכת בתפקוד, מערבים גם את בית הספר ואיש מקצוע מתאים.

השעות הקטנות של הלילה יכולות להיות זמן שבו המתבגר מרגיש פחות דרישות ופחות מבטים בוחנים. היפוך שעות שינה עשוי להיות קשור ללחץ ולהצפה של היום. במקום להישאר רק במאבק על השעה, בודקים יחד מה מעמיס עליו ביום ואיך אפשר לחזור בהדרגה לשגרה שתומכת בו.

שקר יכול להגן על המתבגר מעימות, מאכזבה או מתחושה שאין לו פרטיות. זה אינו אומר שמוותרים על גבולות או על בירור העובדות. מגיבים באופן שמבהיר את חומרת המעשה, ובמקביל בודקים מה הפך את האמת למסוכנת עבורו ואיך בונים מחדש אמון בלי חקירה בלתי פוסקת.

הפסקת אכילה, שינוי חד במשקל, הסתרה קיצונית של הגוף או עיסוק כפייתי באוכל ובמראה דורשים פנייה בהקדם לרופא או לרופאת המשפחה ולאיש או אשת מקצוע המתמחים בהפרעות אכילה. לא מחכים שהמצב יחלוף ולא נשארים רק עם הדרכת הורים. בבית נמנעים מהערות על משקל ומראה ושומרים על קשר פתוח ולא שיפוטי.

הימנעות חברתית יכולה לתת הקלה זמנית ממבוכה, דחייה או עומס, אך היא יכולה לנבוע גם מקושי אחר. לא דוחפים בכוח ולא מניחים שיודעים מה הסיבה. בודקים מה השתנה, כמה זמן זה נמשך ואיזה קשר או צעד קטן מרגיש אפשרי. אם יש הידרדרות בתפקוד או מצוקה מתמשכת, פונים גם להערכה מקצועית.

מריבות בין אחים יכולות לנבוע מתחרות על מקום, פערי גיל, קנאה, עומס או גבולות שאינם ברורים. בזמן הסלמה עוצרים פגיעה ושומרים על גבול. אחר כך בודקים את הדפוס שחוזר, מה כל ילד מנסה להשיג ואיך ההורה יכול להתערב בלי להפוך מיד לשופט שמחליט מי הילד הטוב ומי הבעייתי.