אלימות בבית: מה עושים כשההורים מפחידים, מאיימים או פוגעים?

יש רגעים שבהם אתה עדיין בבית הספר, אבל הראש כבר עסוק בבית. השיעור נגמר, החברים מדברים על הערב, ואתה מנסה להחליט אם לחזור ישר או למצוא סיבה להישאר עוד קצת בחוץ. לא כי קבעת משהו. כי אתה לא יודע מה מחכה לך שם.

אם יש בבית איומים, קללות, השפלות או מכות, אתה לומד מהר לנסות לנחש את מצב הרוח של כולם. לא כי ביקשו ממך. כי אתה מנסה לעבור את הערב בלי להיות עוד סיבה שמישהו יתפוצץ.

ולפעמים בכלל לא פוגעים בך. שני ההורים רבים, ואתה שומע הכול מהחדר, בודק איפה האחים שלך, וחושב איך לגרום לזה להיפסק. גם אם איש לא הרים עליך יד, אתה חי בתוך מה שקורה שם.

בחוץ אתה יכול לענות שהכול בסדר. בבית אתה מדבר פחות, מבקש פחות, ולומד להיעלם ברגע הנכון. אם זה מוכר לך, חשוב שתדע: לא אמור להיות לך תפקיד לשמור על השקט בבית או להציל את המבוגרים בו.

אלימות בבית אינה רק מכות

אלימות בבית יכולה להיות גם דחיפות, מישהו שאוחז בך בכוח, איומים, קללות, השפלות, שבירת חפצים, שליטה בטלפון שלך או הפחדה שגורמת לך לחשוב עשר פעמים לפני שאתה פותח את הפה.

ויכוחים קורים במשפחות. אבל כשאתה מפחד מהתגובה של מישהו בבית, כשאתה משנה את עצמך כדי לא לעורר כעס, או כשמישהו מפעיל כוח כדי שתעשה מה שהוא רוצה, זה כבר לא ויכוח רגיל. לא צריך לדעת איך להגדיר את זה כדי לבקש עזרה. הפחד שלך הוא סיבה מספקת.

גם אם האלימות היא בין ההורים, היא לא נשארת רק ביניהם. אתה יכול לאהוב את שניהם, לדאוג לשניהם, ועדיין להיפגע ממה שאתה רואה ושומע. משרד הבריאות מדגיש שילדים ונערים נפגעים גם כשהם אינם הנפגעים הישירים של האלימות.

למה כל כך קשה לספר למישהו

כי זה הבית שלך. כי מי שמפחיד אותך יכול גם להיות הורה שאתה אוהב. כי יש רגעים שבהם הכול נראה רגיל, ואז עולה המחשבה שאף אחד לא יבין למה אתה עושה מזה עניין. יש גם פחד שלא יאמינו לך, שיכעסו עליך, או שמה שתספר יהפוך את הכול לגרוע יותר.

אבל העובדה שיש גם ימים שקטים לא מוחקת את הימים שבהם אתה מפחד. ולספר לאדם שאתה בוטח בו אינו מעשה נגד המשפחה. זה להפסיק להחזיק לבד משהו גדול ומסוכן מדי.

אם זה קורה עכשיו

אם מישהו מכה, חונק, מאיים, נוגע בך באופן שאינך רוצה, או שיש בבית אלימות שמסכנת אותך או אדם אחר, אל תנסה לפתור את זה לבד. התרחק למקום שיש בו מבוגר: שכן, קרוב משפחה, חנות, בית ספר או כל מקום בטוח שאתה יכול להגיע אליו.

אל תעמוד בין ההורים ואל תנסה להפריד ביניהם בגוף שלך. גם אם אתה מרגיש שאתה חייב להגן על מישהו, התפקיד שלך הוא לא להיכנס לסכנה. התפקיד שלך הוא להגיע לעזרה.

בישראל, בסכנה מיידית מתקשרים ל 100. אפשר לפנות גם למוקד 118 של משרד הרווחה בכל שעות היממה. אם שיחה אינה בטוחה, יש גם פנייה שקטה בהודעה או בוואטסאפ למספר 050-2270118. השתמש בדרך הזאת רק אם הטלפון שלך אינו מסכן אותך יותר.

אין צורך לצלם סרטון, לאסוף הוכחות או לחכות שהפעם הבאה תהיה גרועה יותר. אם אתה מפחד, זה כבר מספיק כדי לפנות לעזרה.

איך אפשר להתחיל לספר

אתה לא חייב לספר את כל הסיפור בפעם אחת. מספיק להתחיל במשפט אחד למבוגר שאתה סומך עליו: "אני לא מרגיש בטוח בבית". אפשר גם לומר: "קורים אצלנו דברים שמפחידים אותי ואני לא יודע מה לעשות".

אפשר לפנות למחנך, ליועצת, למורה, להורה של חבר, לקרוב משפחה או לרופא. אם קשה להגיד את זה בקול, כתוב הודעה. הדבר החשוב הוא לא לספר יפה ולא להסביר הכול. הדבר החשוב הוא שאדם אחד יבין שאתה צריך הגנה.

מה זה עושה לך גם מחוץ לבית

לפעמים בבית הספר אתה נראה רגיל לגמרי, ורק אתה יודע כמה כוח נדרש כדי לא להראות כלום. לפעמים אתה מתפרץ על חבר, ננעל כשמישהו מרים קול, לא מצליח להתרכז או מרגיש שאין לך כוח להסביר מה עובר עליך. זו לא הוכחה שמשהו בך מקולקל. זו יכולה להיות הדרך שבה אתה מנסה להחזיק מעמד.

אם הכעס כבר יוצא על אנשים אחרים, חשוב לא להישאר איתו לבד. אפשר להבין את הרגע הזה דרך למה אני מתפוצץ ופוגע באנשים גם כשלא רציתי?

ואם הכול מרגיש יותר מדי ואין לך דרך להסביר למה, גם הצפה רגשית בגיל ההתבגרות יכולה לעזור לתת שם למה שקורה.

איפה מ.ס.ע נכנסת, ואיפה לא

כשיש אלימות פעילה בבית, קודם דואגים לבטיחות ולעזרה רשמית. שיטת מ.ס.ע אינה תחליף למשטרה, לרווחה, לתכנית הגנה או לטיפול מקצועי.

אחרי שיש מבוגר בטוח ותכנית שמגינה עליך, אפשר להתחיל להבין מה החיים בבית לימדו אותך לעשות כדי לשרוד. יכול להיות שלמדת לשתוק, לא לבקש, לדאוג לכולם לפני עצמך או להתפוצץ בחוץ אחרי שהחזקת הכול בפנים. אלה דרכים שלמדת כדי לעבור מצב קשה, לא מי שאתה.

עצמאות במצב כזה אינה להסתדר לבד. היא לדעת למי לפנות, לזהות מתי הפחד מתחיל לנהל אותך, ולהחזיר לעצמך צעד אחר צעד את הזכות לבחור מה נכון ובטוח עבורך.

הצעד הראשון להיום

בחר מבוגר אחד שאפשר לפנות אליו אם בבית נהיה מפחיד. שמור את השם שלו יחד עם 100 ו 118. אם בטוח לך לעשות זאת, כתוב בטיוטות הודעה קצרה: "אני צריך לדבר איתך על משהו שקורה בבית. אני לא מרגיש בטוח".

אתה לא צריך להיות בטוח במאה אחוזים, ולא צריך להוכיח לאף אחד שהמצב מספיק חמור. אם אתה חי בפחד בבית, מגיע לך שמבוגר יידע ויעזור.