המתבגר מורחק מבית הספר או מהשיעור. מה עושים?

אם המתבגר מורחק שוב ושוב משיעורים או מבית הספר, בקשו מהצוות להבין מה קורה לפני ההוצאה וקבעו יחד איך תיראה החזרה. בשיחה נפרדת שמעו מה המתבגר חווה ומה הוא יכול לעשות אחרת. צאו מהפגישה עם שלושה דברים ברורים: למי הוא פונה כשהקושי מתחיל, איך חוזרים לשיעור ומתי בודקים אם הסיכום עובד.

דמיינו את נועם, בן 15. אמא שלו מקבלת בפעם השלישית הודעה שביקשו ממנו לצאת משיעור. בשיחה עם המחנכת היא שומעת שהוא קילל ובעט בכיסא. בבית היא שואלת מה קרה, והוא אומר שגם ככה תמיד מוציאים אותו. היא רוצה שייקח אחריות, והוא שומע שכבר החליטו מה יש לו לומר. בערב היא מגלה שלא ברור לה מי היה איתו אחרי שיצא, מה הפסיד בשיעור ואם בכלל ציפו שיחזור. למחרת הוא נכנס לאותו שיעור עם אותו פער, ועם עוד סיבה לחשוש שכולם מחכים לראות מתי שוב ייצא.

מה לברר עם בית הספר אחרי הרחקה?

בקשו תיאור של אירוע אחד מתחילתו. מה הייתה המשימה? מה קרה רגע לפני שהצוות התערב? מה עשה המתבגר, מי נפגע או היה בסיכון, ומה כבר נוסה? אחר כך בררו לאן יצא, מי היה איתו ואיך ידע מתי הוא חוזר. אם דיברו על השעיה, בקשו לדעת מה הוחלט, לאיזה פרק זמן ומה סוכם לגבי למידה וקשר עם הצוות בינתיים. משרד החינוך בישראל מבחין בין השעיה בתוך בית הספר לבין השעיה מהמוסד, ומדגיש שיש לתת לתלמיד הזדמנות למסור את גרסתו. אם נשקלת הרחקה לצמיתות, בקשו הבהרה בכתב ופנו לגורם המוסמך במסגרת. זה מצב שדורש בירור נפרד.

חפשו את התנאים שבהם הקושי חוזר. האם זה קורה בשיעור מסוים, אחרי הפסקה, בזמן עבודה עצמאית או אחרי הערה מול הכיתה? בדקו פער בחומר, עומס רעש, קושי בקשב או במעברים, וגם מה מתרחש בין התלמידים. אם הוא מתאר איום או פגיעה, הקדימו את בירור הבטיחות לתוכנית החזרה. במקרה כזה כדאי לקרוא גם על פנייה לבית הספר כשילד סובל מאלימות.

איך מדברים איתו על מה שעשה?

חזרו לשיחה כשהוא פנוי לה. אפשר להגיד, שמעתי שבעטת בכיסא. אני רוצה להבין מה קרה לפני זה ומה תוכל לעשות בפעם הבאה כשאתה מרגיש שזה עומד לצאת משליטה. אם נפגע מישהו, שאלו מה אפשר לעשות כדי לתקן, ותאמו עם הצוות דרך מתאימה ובטוחה. הבירור של מה שקדם למעשה נותן לכם מקום לשנות את מה שמוביל אליו. האחריות למעשה נותנת לו דרך לתקן משהו ממשי.

נועם מספר שבשיעור ביקשו ממנו להמשיך תרגיל שהתחיל ביום שבו ישב בחוץ. הוא ניסה להסתכל במחברת של מי שלידו. כשהעירו לו בקול הוא הרגיש שכולם רואים שהוא שוב מאחור. עכשיו אפשר לברר איך הוא מקבל את החומר החסר וגם לתרגל משפט שיאפשר לו לבקש עזרה לפני שהוא קם בבת אחת.

מה צריך להיות בתוכנית חזרה לשיעור?

סכמו עם המתבגר והצוות כתובת, חזרה ומעקב. מי המבוגר שפוגש אותו בתחילת היום או כשהוא מסתבך? מה הצעד הראשון בכיתה, ואיך חוזרים אם נדרשת הפסקה קצרה במקום מוסכם ובהשגחה מתאימה? קבעו מראש מתי תבדקו מה קרה בפועל. תחושת שייכות לבית הספר כוללת גם את הידיעה שיש שם מבוגר שאכפת לו מכם ומהלמידה שלכם. מבחינת ההורה, זו שאלה פשוטה לבדיקה. האם המתבגר יודע למי לפנות, והאם אותו אדם יודע מה לעשות כשהוא מגיע?

בדוגמה של נועם, המחנכת מחכה לו עם התרגיל החסר לפני השיעור. הם מסכימים על סימן שיאפשר לו לבקש עזרה בלי להסביר מול כולם. בשני השיעורים הבאים בודקים אם הצליח להתחיל את המשימה, אם השתמש בסימן ואם הצליח לחזור במקרה שיצא. אם אחרי החזרה הוא מתחיל לסרב לצאת בבוקר, זה קושי נוסף שכדאי לברר דרך המאמר על סירוב של מתבגרים ללכת לבית הספר.

איך הדרכת הורים בשיטת מ.ס.ע נכנסת לתמונה?

בהדרכת הורים אני מתחיל מהרגע שבו הטלפון מבית הספר מצלצל ואתם כבר שומעים בראש איך הערב ייגמר. במיפוי בודקים מה ההודעה אומרת לכם על הילד ועליכם כהורים, ואיך הפחד או הבושה משנים את הדרך שבה אתם נכנסים לשיחה. בסילוק עובדים על שחרור החסם שמדליק את התגובה האוטומטית. בעצמאות בונים ובודקים תגובה שאפשר לבחור גם אחרי טלפון נוסף. למשל, לברר עובדה אחת מול הצוות, להקשיב לגרסה של המתבגר, ולהחזיק את הגבול על פגיעה בלי לאבד את השיחה. כך שיטת מ.ס.ע עוזרת לכם להתכונן לרגע שקשה בו לפעול כמו שתכננתם.

אם אתם כבר מכירים את רצף הטלפון, הכעס והשתיקה בבית, הביאו אירוע אחד להדרכת הורים. נתחיל ממנו ונבנה מה לברר, מה לבקש ומה לתרגל עד הבדיקה הבאה. לעוד שאלות על שגרה, קשר ולמידה, המשיכו לספריית ההורות למתבגרים.