למה אנחנו סקפטיים ואיך זה קשור לדחיינות?

ההנדסה התודעתית שמתרחשת בתוכנו

אנשים רבים חוקרים כיצד מערכות חיצוניות מנווטות את ההתנהגות של ההמונים, אך ההנדסה התודעתית העמוקה והמשפיעה ביותר מתרחשת בתוך מערכת ההפעלה הפרטית שלנו. מגיל צעיר אנחנו מקודדים דרך התניות סביבתיות. מחקרים ותיאוריות בפסיכולוגיה התנהגותית מדגימים כיצד ההתנהגויות שלנו מעוצבות על ידי סביבה שמחזקת או בולמת אותנו.

עם השנים, ההתניות האלו הופכות לדפוסים אוטומטיים המוטמעים בנו עמוק. אנחנו בטוחים שאנחנו מקבלים החלטות מתוך רצון חופשי ומודע, אבל למעשה, בהרבה מאוד מצבים, אנחנו פשוט מגיבים מתוך פחד עמוק להיפגע, צורך בהכרה, או ניסיון להימנע מכאב. בואו נסתכל על שני דפוסים נפוצים שלכאורה אין קשר ביניהם: סקפטיות ודחיינות.

השריון של הסקפטיות: פחד במסווה של אינטלקטואליות

סקפטיות נתפסת פעמים רבות כתכונה אינטלקטואלית - יכולת חשיבה ביקורתית שמגינה עלינו מפני טעויות או אכזבות. אנחנו מטילים ספק בכוונות של אחרים, בסיכויי ההצלחה של פרויקט חדש, או ביעילות של תהליך כזה או אחר. אבל מתחת למעטה הרציונלי הזה, סקפטיות עמוקה וציניות הן פעמים רבות חומת מגן שנבנתה מחוויית עבר כואבת של אכזבה או פגיעה באמון.

ד"ר ברנה בראון , חוקרת מובילה בתחום הפגיעות והבושה מאוניברסיטת יוסטון, מגדירה את המנגנון הזה במדויק. היא מכנה זאת "שמחה מבשרת רעות" . לפי מחקריה, כשאנחנו מתחילים להרגיש תקווה או שמחה, המוח ההישרדותי שלנו נלחץ מעוצמת הפגיעות, וממהר "להתכונן לגרוע מכל" כדי שלא נופתע אם ניפגע.

"ציניות וסקפטיות הן שריון שאנחנו לובשים כדי להגן על עצמנו משברון לב. אבל אותו שריון שמונע מהאכזבה להיכנס, מונע גם מהאהבה והתקווה להיכנס." (ד"ר ברנה בראון)

הבעיה מתחילה כשהחומת מגן הזו הופכת לכלוב שמונע מאיתנו לחוות אינטימיות אמיתית, לקחת סיכונים שיכולים לקדם אותנו, או לתת הזדמנות אמיתית לשינוי שאנחנו מייחלים לו.

דחיינות: הוכחה מדעית לבעיית ויסות רגשי

ואיך כל זה קשור לדחיינות? אנחנו נוטים לייחס דחיינות לעצלנות, לחוסר משמעת עצמית או לניהול זמן גרוע. אבל המדע של השנים האחרונות הפך את התפיסה הזו על פיה.

ד"ר טים פיצ'יל מאוניברסיטת קרלטון וד"ר פושיה סירויס מאוניברסיטת שפילד, מבכירי חוקרי הדחיינות בעולם, פרסמו שורת מחקרים פורצי דרך המוכיחים כי דחיינות היא כלל לא בעיה של ניהול זמן - אלא בעיה של ויסות רגשי.

על פי מחקריהם, אנחנו לא דוחים משימות כי אנחנו לא יודעים לתכנן, אלא כי המשימה מעוררת בנו רגשות שליליים עמוקים: חרדה, שעמום, תסכול, תחושת חוסר מסוגלות או פחד מכישלון. דחיינות היא בעצם ניסיון של המוח ההישרדותי להתחמק, לפחות באופן זמני, מאי-נוחות רגשית. אנחנו "קונים" הקלה מיידית (למשל, על ידי גלישה ברשתות החברתיות) בתמורה לסבל עתידי.

"דחיינות היא אסטרטגיה של התמודדות ממוקדת-רגש. אנחנו מנסים לתקן את מצב הרוח השלילי שלנו עכשיו, על חשבון המטרות ארוכות הטווח שלנו." (ד"ר טים פיצ'יל)

המכנה המשותף: הימנעות

מה שמשותף לשני הדפוסים האלו הוא שהם מנגנוני הימנעות. סקפטיות נמנעת מתקווה ואמון מחשש לאכזבה, ודחיינות נמנעת מעשייה מחשש לכישלון או מאי-נוחות רגשית. שניהם משאירים אותנו באזור נוחות מדומה שבו אנחנו לא באמת חיים במלוא הפוטנציאל שלנו.

שחרור דפוסים אוטומטיים דרך שיטת מ.ס.ע

חירות אמיתית לא מגיעה מבריחה מהכאב (דחיינות) ולא מהסתתרות מאחורי חומות (סקפטיות). היא מגיעה מהסכמה להישיר מבט אל המנגנון ולפגוש אותו. כאן נכנסת שיטת העבודה שאנו מיישמים בעסק מצפן הלב – שיטת מ.ס.ע (מיפוי, סילוק, עצמאות), הנשענת על עבודת העומק של פסיכיאטרים כמו ד"ר דיוויד הוקינס (הסכמה להרפות מההתנגדות הרגשית).

• מיפוי (מ'): השלב שבו אנחנו מזהים שהסקפטיות שלנו היא לא אינטליגנציה אלא פחד מאכזבה, ושהדחיינות שלנו היא לא עצלנות אלא פחד מכישלון. אנחנו ממפים את הטריגר ללא שיפוטיות.
• סילוק (ס'): סילוק הדפוס לא קורה דרך מלחמה בו או "ניהול זמן" נוקשה. הוא קורה דרך הסכמה רדיקלית לחוות את הרגש. להסכים להרגיש את החרדה שמציפה אותנו לפני משימה, או את הפחד להאמין במשהו חדש. ברגע שאנחנו מסכימים לשהות בקושי ללא התנגדות, האנרגיה הכלואה משתחררת, והדפוס מאבד את אחיזתו במערכת העצבים.
• עצמאות (ע'): השלב שבו אנחנו פועלים מתוך בחירה נקייה. אנחנו יכולים לגשת למשימה מורכבת כי הפחד להיכשל כבר לא מנהל אותנו, ואנחנו יכולים לבטוח מחדש באנשים ובתהליכים, מבלי ששריון הציניות יחנוק אותנו.

לצעוד אל החופש

החופש הפנימי שלכם נמצא ממש מעבר לפחד להרגיש את מה שמבקש להשתחרר. הגיע הזמן להפסיק להילחם בעצמכם עם כלים שלא עובדים, ולהתחיל לרפא את השורש שמפעיל אתכם.

אני, יוסי מדלסי, מזמין אתכם להעמיק בשיטת העבודה של 'מצפן הלב' ולגלות כיצד ניתן לפרק את החסמים ולצאת לדרך חדשה, עצמאית וחופשית.

היכנסו לכאן לתיאום שיחה