המדריך להורים : מי הילד שלי בעצם ?

הוא נכנס הביתה, עונה בשתי מילים, וסוגר את הדלת.

או מתפרץ על כלום. על זה שביקשתם שיפנה צלחת. ואתם נשארים לעמוד שם בלי להבין מאיפה זה בא.

ואתם מנסים. מדברים בהיגיון, מסבירים, נותנים לו מקום, ואז מציבים גבול. וכל פעם זה מרגיש כאילו אתם מדברים אל מישהו שכבר לא נמצא בחדר.

רוב ההורים אומרים לעצמם שזה הגיל. שזה גיל ההתבגרות, שזה יעבור, שצריך רק להחזיק מעמד. וזה נכון, חלקית. אבל זה גם בדיוק המקום שבו מפספסים את מה שקורה באמת.

כי מה שאתם רואים מבחוץ, ההסתגרות, הכעס, השתיקה, הוא לא הסיפור. הוא רק הקצה של משהו עמוק הרבה יותר, שהתחיל להיבנות הרבה לפני גיל ההתבגרות. כמו קרחון. מה שצף מעל המים הוא החלק הקטן.

ההתנהגות היא שפה. מה שנראה לכם כמו חוצפה הוא לרוב הדבר הכי קרוב לבקשה שהילד יודע להגיד.

המדריך הזה לוקח אתכם אל מתחת לפני המים. הוא מראה לכם, צעד אחר צעד, איך נבנית הדרך שבה הילד שלכם קורא את העולם. ולמה דווקא הרגעים שאתם הכי בטוחים בהם, הרגעים שבהם אתם מסבירים לו "בהיגיון", הם הרגעים שבהם הוא הכי סגור.

זה לא מדריך טיפים. אין כאן חמש דרכים לדבר עם מתבגר, ואין רשימת משפטים להגיד בארוחת ערב. זה מדריך שמראה לכם את המבנה עצמו, כדי שתוכלו לראות את הילד שלכם אחרת. כי לפני שמשנים משהו, צריך קודם לראות אותו.